לונדון לא מחכה לי

איור: יניב טורם

לונדון לא מחכה לי

האם טריני וסוזאנה ינסו שוב לתקן את הישראלים ויגיעו לעונה שלישית?

780
08-03-2015 | אביגיל אטינגר בן שמחון |

״הגם אתה ברוטוס״? שאל דב גילהר את נהג המונית בראיון ברדיו בעקבות שביתת נהגי המוניות. ״כן, גם לי יש בלוטוס״ ענה לו המרואיין. גם חנה מרמלה רוצה בלוטוס. ״אה, איך קוראים לזריקה הזאת?״ ״בוטוקס״ עונה לה בנה ישראל המכונה שרול (חנה, בלוטוס זה מה שתלוי לאלברט בעלך על האוזן באופן תמידי). חנה ושרול הם הצמד הראשון שמשתתף בתוכנית הראשונה של העונה השנייה של ״טריני וסוזנה״ המוגדרות על-פי הקריין בפתח התוכנית כ״כוהנות האופנה״ מבריטניה. על-פי הפתיח, ״הקונספט של העונה הוא שבכל אחת מהתוכניות יופיע ״זוג בעל קשר קרוב שזקוק לשינוי אמיתי… זהו מסע שמתחיל במראה אבל נכנס עמוק ללב. שינוי אמיתי בדרך לשינוי הגדול של חייהם״.

העונה השנייה נפתחת בצילום מסתורי בבריכה מקורה עתיקה. בין העמודים מגיחה סירה. קודם נראה החרטום ואחריו הדמויות. לא, זו לא טעות. זה לא הסרט ״חסמב״ה ונערי ההפקר״. אלו טריני וסוזנה בבריכת הקשתות ברמלה. טריני אומרת שרצתה לחשוף את חברתה לקצת תרבות לפני שיתחילו. ״איזה סולימן שלח איזה מישהו לבנות את זה, במאה התשיעית, בימי הביניים״ (טריני, היית צריכה לעשות שיעורי בית. הבריכה נבנתה 750 שנה לפני סולימן בתקופת איזה הארון א-ראשיד). זה היה רמז ראשון שטריני וסוזנה באו להצילנו, והפעם האויב הוא לא אלימלך זורקין כי אם הוואקום התרבותי שלנו, הישראלים.

טריני וסוזנה בעצם הגיעו לארץ למסע שהיה בעבר מקובל מאוד בקרב האירופאים בכלל והאנגלים בפרט, מסע לאוריינט

דווקא בעונה הראשונה שהיתה בנויה באופן שונה, הן היו נסבלות ואף חינניות. בכל תוכנית הן הגיעו לעיר אחרת ובה ליקטו נשים וגברים מאותגרים סגנונית. תוך כדי התהליך, ניסו השתיים לחזק את הדימוי העצמי של הנבחרים ולגעת באופן שטחי בחייהם האישיים תוך כדי ביצוע ״מייקאובר״ שיהפכם לברבורים. התוצאה היתה מהנה. כנראה המסקנה שהוסקה בעקבות העונה הראשונה היא שלישראלים יש הרבה בעיות נפשיות. לקראת העונה השנייה, הרגישו כנראה טריני וסוזנה שהן בשלות להעמיק בתהליכים הפסיכולוגיים העוברים על הישראלים. התוצאה מפחידה. השתיים מנסות לתקן את חייהם של הצמדים שפנו אליהן בתוך כיממה או שתיים, ואוי ואבוי למי שלא ישתף פעולה! ה״מייקאובר״ הוא פרס על התנהגות טובה. בבילוי המשותף של הבריטיות והפציינטים שלהן מתפרצת מדי פעם ההתנשאות. זה מתחיל בקטן. בהתחלה היחס המתנשא עדיין נסבל. בהמשך זה מסלים והשתיים, ובעיקר טריני, הופכות למפלצות חולות שליטה.

טריני וסוזנה 2

טריני וסוזנה. צילום: דני בר אדון

שרול וחנה אמו הם הצמד הראשון שזוכה לעזרה. חנה, בת 65, נשואה לאלברט הקשוח והקר, שאינו מפרגן לה ולילדיו. שרול בנה מזמין את טריני וסוזנה להפוך את אמו למלכה, ואולי בדרך למטרה יצליח למצוא חן בעיני טריני. כמו בכל אחת מהתוכניות, השתיים מחלקות את העבודה כשכל אחת מלווה את אחד מבני הזוג בדרך לשינוי המיוחל. סוזנה הרכה והאמפטית מלווה את חנה ומנסה להוכיח לה שעולם הסלבריטאים שאותם היא מעריצה הוא עולם מזויף. בינתיים, שרול הולך עם טריני בגאווה רבה ל״בוטיק שוקי״. הוא מצליח למצוא חן בעיניה: ״גבר שיכול לומר מה הוא מרגיש״.

לקראת העונה השנייה, הרגישו כנראה טריני וסוזנה שהן בשלות להעמיק בתהליכים הפסיכולוגיים העוברים על הישראלים

במפגש השני עם שרול, סוזנה מבחינה שחברתה מסמיקה. סוזנה מתארת בהתרגשות את רגע המפגש בין שרול וטריני כ״רגע קולנועי רומנטי״. ברקע שומעים מוזיקה מתאימה. באמת רומנטי. כמו רגע מהסרט ״בן השייח״ בכיכובו של ולנטינו המגלם את הגבר המזרחי הפראי, החזק והמסתורי, עם אהובתו המודרנית, המערבית, רק שהבוס במקרה שלנו היא טריני, המצווה על שרול בהמשך ״להתפשט עד לתחתונים״ על מנת לבחון את הסחורה. טריני וסוזנה מצליחות לגרום לשינוי המיוחל ואף יותר מכך. חנה מרגישה מלכה, שרול מרגיש מושך, וההפתעה הגדולה ביותר: אלברט, שגם הוא עבר שידרוג, מצליח להוציא מפיו מחמאה לאשתו ״חמודה.. חתיכונת״. יש הצלחה!

לרוע המזל, בתוכנית השנייה יש כישלון. הפציינטיות הפעם הן נאוה ובתה בת ה-25 סימה מבת-ים. שתיהן דמויות גרוטסקיות ומנותקות מהמציאות. סימה פונה אל טריני וסוזנה על מנת שישנו את סגנון הלבוש הפרובוקטיבי של אמה ויהפכו אותה ליותר ״אמא״. נאוה מגדירה עצמה כ״סוג של סלב, מאד מאד מוכרת״, ביתה מעוטר בעשרות תמונות של עצמה בפוזות דוגמנות ובגדיה ממלאים את כל החדרים בבית. לדבריה, חייה מושלמים. סוזנה לוקחת את נאוה לסיבוב בקניון על מנת לשקף לה את המציאות המרה, שאנשים חושבים שהיא נראית פתטית ואינה נראית צעירה כפי שהיא תופסת את עצמה. יש הצלחה! נאוה בוכה. בסערת הרגשות מגלה נאוה לסוזנה שהיא לא רק ״חולה על עצמה״, אלא שהיא חולה בסרטן העור ולא רק שאינה מטפלת בו כדי שלא ינשור לה השיער, היא ממשיכה לטגן את עצמה במכוני שיזוף. בינתיים טריני משוחחת עם סימה ונדהמת מדעותיה הפרימיטיביות.

השתיים מנסות לתקן את חייהם של הצמדים שפנו אליהן בתוך כיממה או שתיים, ואוי ואבוי למי שלא ישתף פעולה! ה״מייקאובר״ הוא פרס על התנהגות טובה

לאחר הדברים האלה, מגיע שלב המייקאובר שמתקיים במלון שבו שוהות שתי הכוהנות. נאוה לא מרוצה מהשינויים המיועדים לה ושואלת בבכי ״למה אני צריכה להשתנות שאנשים יאהבו אותי״? ״הילדים שלי צריכים לקבל אותי כמו שאמא מקבלת את הילד שלה בכל מצב״. תמורת חיבוק אוהב מסוזנה מחליטה נאוה לשתף פעולה. הפינאלה של הפרק מתקיים בסוויטה שבה יושבים בני משפחתן, ושם זוכות האם והבת לראות לראשונה את דמותן במראה. ראשונה נכנסת סימה בבגדים מכוערים במיוחד. היא מרוצה. יש הצלחה! אחריה נכנסת נאוה. המראה שלה גורם לה לזעזוע גדול ולבכי מר: ״אני נראית מבוגרת. כולכם שקרנים, כאילו עברתי רצח, הרגו את נאוה שהיתה, לקחו לי משהו שאני מאד אוהבת…״

בתוכנית השלישית, לא רק כישלון כי אם פארסה. הצמד שזקוק לעזרה הן שתי אחיות מבאר-שבע שלדעת אחותן המוצלחת פרידה זקוקות לסיוע דחוף. האחות הגדולה ליאורה היא נהגת מונית וולגרית המתנהגת כספן שיכור. היא אם חד-הורית אך שמחה בחלקה. האחות הצעירה היא סהר, גם היא אם חד-הורית, קלת דעת, התלויה לחלוטין במשפחתה. הן בסך הכל רוצות להתלבש יפה יותר וליהנות מהחיים, אך לא! טריני וסוזנה כופות עליהן שינוי בחייהן. סוזנה מתלווה לליאורה במטרה להפוך אותה לנשית. טריני לוקחת את סהר כפרויקט ולשם כך רומסת אותה. היא מטיפה לה באכזריות שהיא צריכה להתבגר ולהשתלט על חייה. בשלב המייקאובר, טריני מאבדת את הסבלנות לגמרי כי סהר לא אוהבת את בגדי הדודות שהיא מציעה לה. היא אומרת בכעס שאין לסהר שום רצון להשתנות ״ואת רוצה רק לקבל תלבושת חינם ולהשתתף בתוכנית טלוויזיה״. או! טריני הבינה סוף סוף. טריני עוזבת בזעם את החדר וסהר עושה מייקאובר לעצמה. בסוויטת הפינאלה מחכים האחות פרידה ובני המשפחה האחרים. ליאורה נכנסת ופורצת בצחוק למראה הנשקף מולה במראה. אחריה נכנסת סהר שלדברי פרידה נראית כ״היידי בת ההרים״. הפרק מסתיים כששלוש האחיות משתוללות מצחוק. מבחינתן הושגה המטרה. הן נהנו, השתתפו בתוכנית טלוויזיה, קיבלו בגדים, והכי חשוב, צחקו על שתי התיירות מאנגליה.

שלוש האחיות משתוללות מצחוק. מבחינתן הושגה המטרה. הן נהנו, השתתפו בתוכנית טלוויזיה, קיבלו בגדים, והכי חשוב, צחקו על שתי התיירות מאנגליה

טריני וסוזנה בעצם הגיעו לארץ למסע שהיה בעבר מקובל מאוד בקרב האירופאים בכלל והאנגלים בפרט, מסע לאוריינט. כאילו לא עברו יותר ממאה שנה מאז מסעות הגבירים המערביים שבאו לבחון מקרוב את ארץ התנ״ך. כאילו פלסטינה היא עדיין קולוניה בריטית. פרופ׳ אדוארד סעיד כותב בספרו ״אוריינטליזם״ שבין המזרח והמערב קיימים יחסים של שליטים ונשלטים. ההתייחסות של המערב למזרח מונעת מרצון לשמר ולחזק את תחושת הזהות העצמית ע״י הגדרת ה״אחר״ כנכשל. התרבות המערבית השכלתנית בזה לתרבות המיסטית של המזרח ורואה את עצמה כנאורה ועליונה. לתרבות המזרחית, על פי סעיד, מיוחסות תכונות של חוסר שליטה, אלימות, פראיות, בורות, פאסיביות, עצלנות, לכלוך, הזנחה ומיניות חסרת מעצורים. האוריינטליזם מתבטא בקרב כותבים רבים במאה ה-19. הרמן מלוויל מתאר את האזור כמקום שאליו ״כמו השליך הבורא את כל בריאתו ואת כל טינופתו״. גוסטב פלובר מתאר את העיר המזרחית כ״שדה מוות… ריקבון… מתה משעמום, דכדוך ועזובה״. אנשי המערב מביאים את הבשורה למזרח. סעיד מגדיר את הבשורה המערבית כרעיון רומנטי של ״שיקום משחזר״. על-ידי כך יצילו את המזרח.

טריני וסוזנה 1

טריני וסוזנה. צילום: דני בר אדון

גם טריני וסוזנה באו לתקן את התכונות האיומות של עם ישראל, בעיקר של המזרחים שבהם (מהצצה חטופה בפרקים שבהם מופיעים ישראלים ממוצא אשכנזי, המצב נראה שונה). טריני מזועזעת מכך ששאיפתה של סימה היא להיות כמו כל חברותיה, להתחתן ולעשות כל מה שהגבר שלה ידרוש ממנה. טריני אומרת למצלמה בזעזוע שהיא לא היתה יכולה לחיות עם גבר שאומר לה מה לעשות כי היא אשה מודרנית, ולמשמע הדברים של סימה היא ממש נחנקת. פרנסואה רנה שטובריאן, בספרו ״מסע מפריס לירושלים ומירושלים לפריס״ (1810-1811), אומר ״על החירות אין הם יודעים דבר״. מסעי הצלב לדעתו הם מאבק בין תרבות שמעודדת בורות, עריצות ועבדות לעומת תרבות מודרנית וחכמה שגזרה כליה על העבדות הבזויה.

בעיני טריני סהר היא עצלנית, ואת זה צריך לשנות ובשיא התקיפות. סעיד מצטט את אלפונס דה למרטין שמתאר את האוריינטלים ובעיקר את המוסלמים כעצלנים. אחותה ליאורה חיה בזוהמה ובבלגאן בלתי נסלחים. נאוה וסימה המחצינות את הסקסיות שלהן מייצגות את החירות המינית המסוכנת במזרח. טריני אומרת לסימה שאם היתה מתלבשת כמוה באנגליה, היתה מאבדת את עבודתה, מוחרמת והופכת לענייה. סוזנה שואלת את ליאורה הנדהמת בנוכחות חבריה נהגי המוניות, עם כמה מהם היא שכבה. חנה, שרוצה להיות בגלגול הבא בר רפאלי, היא סתם פרובינציאלית ובורה.

כאילו לא עברו יותר ממאה שנה מאז מסעות הגבירים המערביים שבאו לבחון מקרוב את ארץ התנ״ך. כאילו פלסטינה היא עדיין קולוניה בריטית

אדוארד סעיד טוען שרבים מתושבי המזרח הפנימו את המסר, מנציחים את התדמית המפגרת שלהם ומקבלים בהכנעה את ניסיונות החינוך מחדש של המערב. בפרק הראשון של ״טריני וסוזנה״ יש הצלחה! חנה ושרול מקבלים את המרות המערבית בהערצה. הפרק השני והשלישי מוכיחים שאדוארד סעיד טועה. יש עמידה איתנה כנגד ניסיונות השינוי המתנשאים. נאוה לא מוותרת. היא מאמינה בדרכה וכולם שקרנים. שלוש האחיות מבאר-שבע פשוט צוחקות. הפתטיות של שתי הנשים הזרות שבאו להתערב להן בחיים, גורמת להן עונג רב. וכמו שאומרת סהר לטריני, ״מי את בכלל״?

בסופו של פרק סיכום העונה, יושבות טריני וסוזנה בחדרן במלון ומנהלות ביניהן שיחה בעברית. טריני אומרת לסוזנה, ״בואי נחזור לאנגליה״. סוזנה עונה לה, ״לא רוצה, אני עושה עלייה לתל-אביב״. טריני עונה לה: ״אני – לבת-ים״. עם כל הכבוד להומור האנגלי, אולי לא במקרה רוצה טריני לחזור דווקא לבת-ים. בתור חולת שליטה היא בטח רוצה לנסות שוב לשכנע את נאוה וסימה להשתנות ולקיים את החזון המערבי שלה, ובכך להציל אותן מהמזרחיות המסוכנת שלהן. אולי בעצם האויב של טריני וסוזנה הוא כן אלימלך זורקין, הפושע המזרחי מ״חסמב״ה״. ואולי טריני וסוזנה מאנגליה באות בעצם לשקף לחלק מאיתנו, הישראלים, את ההתנשאות שלנו על חלק אחר בעם. זה בא לידי ביטוי ב״חסמב״ה״ וזה ניכר עד היום הזה. אולי גם חיבור זה חוטא בכך.

אביגיל אטינגר בן שמחון... אדריכלית, בוגרת המחלקה לארכיטקטורה בבצלאל, בעלת תואר ראשון בתולדות האמנות וארכיאולוגיה מהאוניברסיטה העברית. לומדת בתכנית לתואר שני במדיניות ותיאוריה של האמנויות בבצלאל.

Comments are closed.