מעברים

שדות תעופה, קניונים ואוטוסטרדות מתפקדים כחללי ״לא-מקום״ – חללי מעבר ריקים מכל תוכן וזהות, המשמשים למטרה ספציפית. לשדה התעופה נכנסים על מנת לטוס, בקניון משוטטים על מנת לקנות, באוטוסטרדה נעים מנקודה א׳ לנקודה ב׳.

חוקר התרבות והאנתרופולוג מארק אוג׳ה (Marc Augé), שהגה את המונח ״חללי לא-מקום״, מבחין בבסיס מחשבתו בין חללים לבין מקומות. הבחנה זו מהווה את נקודת המוצא של התערוכה ״מעברים״. לפי אוג׳ה, ״מקום״ הוא מרחב הטעון בהיסטוריה ובזהות במובן האנתרופולוגי של המילה. ״חלל״, לעומת זאת, הוא חופשי מכל זהות והיסטוריה, ומפעיל באופן עצמאי לצרכיו את כל אותם ״מקומות״ המרכיבים אותו.

התערוכה, המוצגת בימים אלה בבית הנסן בירושלים, חוקרת את העולם שמעבר למדיום האמנותי, הפועל באופן דומה, כחלל נטול היסטוריה שאינו משתייך לזהות כזו או אחרת. המבנה, לשעבר בית חולים למצורעים, הוא ״מקום״ מובהק. אחד האתגרים הגדולים של האמנים המשתתפים היה להשיל מהמבנה העתיק את הזהות וההיסטוריה הטעונה בקירותיו, או לפעול על התפר שבין המדיום כחלל מעבר לבין הזיכרון הצפון במבנה.

בנוסף, האמנים ביקשו להשיל מהמדיום את קליפותיו החומריות על מנת לחשוף את פנימיותו. חלקם התמקדו במרכיביו וחלקם בחנו את אפשרות קיומו כחלל מעבר. לבסוף, החשיבה על המדיום כחלל מעבר הייתה כרוכה בפריצתו: הטקסט הפך לתדר, הווידאו הפך לאור, החומר הפך לנוזל ולסאונד.

 התערוכה מוצגת עד ה-  26.10.2014  בבית הנסן, ירושלים

למאמר המלא לחצו כאן