כתיבה

אני חושב משמע אתה קיים

האנושות תמיד חלמה על אוטופיה. הדת ראתה אותה ככזו שתתרחש עם מות האדם והגעתו אל העולם השמימי, האמיתי, ואילו האידיאולוגיות המודרניות שאפו להוריד אותה ארצה. אך רבים מתיאורי האוטופיות, כפי […]

חתול תעלול

מאז ומעולם ניהלו בני האדם מערכות יחסים שונות עם מיני החיים בכדור הארץ. יש הרואים מערכות יחסים אלו מנקודת מבט הומאנית ומאמינים כי בני האדם הם מרכז העולם, ויש הרואים […]

צעירים חסרי מנוח

כאם לבנות מתבגרות בימינו אלה, אני נמצאת רוב הזמן במצב של פרנויה. נדמה כי לדאגה ההורית הנצחית נוספה בעידן הדיגיטלי בעתה הנובעת מן המחשבה כי מתקיים יקום תת-קרקעי שבו  מנהלים […]

נפרדנו כך

– ״לא ייכנס ככה!״ – ״ייכנס ייכנס, צריך רק למצוא את הזווית.״ – ״לא ככה… אולי תסובב משם?״ – ״אבל אז הרגליים לא עוברות.״ – ״אז תכופף, נו, פה הראש […]

סורי, נמכר!

ברשתות החברתיות בארץ ובעולם אפשר להבחין לאחרונה בתופעה הולכת וגדלה של קול-קורא להשתתפות בתערוכות שונות, שמטרתן הצגה וחשיפה של מעצבים, מאיירים, אמנים ויוצרים צעירים ומכירת יצירותיהם במחירים שווים לכל נפש. הרעיון […]

מפלצת במפל האור

בצהרי יום שבת בחודש יוני האחרון, יצאנו, בתי הבכורה ואני, לבילוי אם ובת במוזיאון תל אביב. מהכניסה לאגף החדש במוזיאון בצבץ זנב ארוך וססגוני כמו זנב דרקון. נדמה שמפלצת ענקית […]

דפני ליף מודל 2154

״שם חייהם של בני אדם נטולי דאגה. אין שם שלג, אין החורף רב, אין גשם לעולם, ואוקיינוס תמיד – שולח את משבי זפירוס, הרוח השורק, להשיב את נפשם של בני האדם״ […]

בגוף ראשון

״יעברו עוד עשרות שנים״, כתבה וירג׳יניה וולף, ״עד שנשים יוכלו לספר את האמת על גופן״. אני מרגישה שרק בשנים האחרונות הצלחתי לנפץ את הבדידות שהעיסוק בגוף כופה עלי כאישה, ולדבר, […]

שר הטבעות

עץ? מתכת? נוצות? גולגולת של חיה? ממה עשויים תכשיטיו הפיסוליים של עתי חן, המוצגים בתערוכה בין לבין במוזיאון תל אביב, במסגרת זכייתו בפרס אנדי לאמנות עכשווית. המסתוריות החומרית והצורנית האופפת את עבודותיו כמו […]

אורגנזה, משי וכתמי זיעה

באותו יום נכנס לחנות הנעליים שבה אני עובדת זוג צעיר מלווה באישה בוגרת. מתברר שהזוג עומד להתחתן: הם מספרים לי על הצבעים בחליפה של החתן בעודם עומדים מול שלושת המדפים […]

השולחן של אפלטון – עכשיו באיקאה

ביום שישי צלצל הטלפון המונח על שידה תוצרת איקאה, כחולה במיוחד, בשעת בוקר מוקדמת למדי. מעברו השני של הקו נשמע קול עירני וידידותי, שדיווח בהתלהבות על נסיעה יזומה לאיקאה, ועל […]

כמו כלים שלובים

בניגוד לשנים האחרונות שבהן צילם דוד עדיקא אנשים ואובייקטים שלכד בשיטוטיו במרחבים האורבניים, בתערוכת הצילום ״כמים הפנים לפנים״ חזר עדיקא לתוך הסטודיו על מנת לצלם את סט כלי הנחושת שהיה […]

פתרון חלקלק

כבחורה מן המניין שדימוי הגוף, כמו גם לחץ חברתי מתון ודעת הכלל, הם עניינים שבשגרה עבורה, המושג ״הסרת שיער לצמיתות״ לא פסח עלי. עם זאת, המחשבה על הכותרת המבטיחה הזו […]

בתנועה מתמדת

סוס עצום ממדים קורס על רצפת המוזיאון, יצורי כלאיים תלויים בין שמיים לארץ, חפצים מעמידים פנים, אם נרצחת ושבה לחיים שוב ושוב. בתערוכה ״דָּרַך כוכב״ במוזיאון הרצליה מבנים מתפרקים, גבולות […]

הניתוח עבר בהצלחה

אני בטיפול אנליטי כבר שנה ושבעה חודשים. ארבע פעמים בשבוע. ראשון-שני-רביעי-שישי. במהלך התקופה השתנו הימים מעת לעת כדי שלא יעיקו על שינויים בשגרה. היו פעמים לא מעטות שוויתרתי על דברים […]

הסגנון האישי שלי הוא שאין לי סגנון אישי

״בסמרלדינה, עיר מימית… כדי ללכת ממקום למקום עומדת בפניך תמיד הברירה בין מסלול יבשתי לבין הפלגה בסירה: והיות שהקו הקצר בין שתי נקודות, איננו הקו הישר אלא קו עקלתון המסתעף […]