האבא של כולנו | איך עוצרים מגפה?

התשובה הרציונלית והמוסרית ברורה למדי – שימוש בתרופות וחיסונים ושמירה על כללי היגיינה. אולם בשנה האחרונה קיבלנו תשובות רבות אחרות בארץ ובעולם. אלו מעידות על החלקיות ולעתים אף המשניות של מה שנתפש בעינינו בתור היגיון בריא וכללי אתיקה בסיסיים. פיתרון אחד שננקט כבר בראשית ההתפרצות הוא מאבק בנשאי המגפה ובידוד פיזי שלהם משאר האוכלוסייה. אפשרות שנייה הייתה להתעלם מהמגפה, לטעון שמימדיה קטנים ושאינה קטלנית, להאשים את מי שחרד ממנה בהפצת מידע שקרי. הפתרון השלישי היה לייצר בידוד הרמטי של אותן אוכלוסיות בסיכון – מבוגרים ואנשים עם מחלות רקע – כדי לאפשר לשאר האוכלוסייה לנהל את חייה בשגרה ככל הניתן. גם בפתרון זה מוותרים על רכיב באוכלוסיה ומניחים לו לדעוך.   

האפשרות שנקטה ממשלת ישראל, לפחות בתחילת המגפה הייתה בידוד של כלל האוכלוסייה. הממשלה השיתה תקנות חירום שמוכרות לנו בעיקר מהממשל הצבאי בשטחים (ולפניו, מהממשל הצבאי על יישובים ערבים עד שנת 66'). מטרת התקנות הייתה לעצור את שרשרות ההדבקה ולמנוע התפשטות של התחלואה. בשלב השני, כשהיא נכנעת לכוחות השוק, עברה הממשלה לפתרון של בידוד אוכלוסיות "לא יצרניות" – בעיקר קשישים וילדים, במטרה לא לפגוע בתוצר הלאומי. כיוון שהימצאות ילדים צעירים בבית כן פגעה בתוצר, נמצאו פתרונות לאורך הזמן להחזיר אותם למערכת החינוך, לפחות לפרקי זמן מסוימים. זאת בעוד שלא הוצעו פתרונות דומים לילדים המבוגרים יותר ולאוכלוסיית הקשישים. בשלב השלישי, רכשה הממשלה חיסונים ויצאה, בסיוע קופות החולים, למבצע חיסון האוכלוסייה. זאת במטרה להחזיר את השגרה לכולם במהירות האפשרית. 

מי קובע?

ראש הממשלה בכל התקופה, בתחילתה בממשלת מעבר ואחר כך בממשלה הנשענת על הכנסת, הוא נתניהו. נתניהו נמצא תחת לחץ רב מאוד מאז נפתחה החקירה נגדו ובייחוד מאז נפתח משפטו. המשבר התחלואתי והכלכלי והאופן בו ניהל אותו, תוך מאבקי כוחות מתוקשרים מול גורמים בכנסת ובממשלה, ובמדיניות לא עקיבה, פגעו באמון של חלק מהאוכלוסייה בו. וזאת במקביל למאבקים בתוך תנועת הליכוד, שהגיעו לשיאם בפרישה של ארבעה חברי כנסת והקמת סיעה מתחרה לסיעת הליכוד ובקריאת תיגר על העומד בראשה.

במצב זה, כששמו הטוב ושלטונו מאותגרים מכיוונים שונים, אין תמה שנתניהו משקיע מאמצים גדולים בניהול המוניטין שלו. זאת באמצעות ייצור ערוצי תקשורת חלופיים בהם הוא פונה באופן אישי לתומכיו, והסתייעות בגלוי בדוברות ודוברים ממפלגתו, ממשפחתו ומהתקשורת.

כחלק מניהול תדמיתו עובר נתניהו בשנה האחרונה משיווק נעורי הנצח שלו, לשיווק דמותו כאביה של המולדת. נתניהו ודובריו עדיין מתגאים במרץ הבלתי נדלה שלו ובעבודתו שאין לה הפוגה. אבל במקביל, הם גם מבקשים לצייר אותו בתור מנהיג שמאפשר, באמצעות שלוחיו, את קיומה ושגשוגה של המדינה. בנוסף, נתניהו מוצג, יותר ויותר, בתור דמות "גדולה מהחיים" – הוא מתפאר בקשריו האישיים עם שועי עולם ובהערצתם כלפיו; הוא מצביע על אחריותו האישית להצלחה של צעדים ממשלתיים כמו השגת החיסונים ומבצע חיסון האוכלוסייה; והוא מדגיש יותר ויותר שהקשר בינו לבין העם מבוסס על רגשות משפחתיים.

על רקע זה אני מבקש לנתח את השתתפותו של ראש הממשלה בקמפיין של עמותת "הגידו כן לזקן" בראשית דצמבר 2020. יש לזכור שבשלב זה ישראל הייתה מוכת אבטלה, התחלואה והתמותה היו בנסיקה. נוסף על כך, חלק מהציבור קיבל באותו זמן את הרושם שמדיניות הממשלה – סגר שלישי תוך שנה – אינה פועלת, בגלל הקלות שמקבל המגזר החרדי. החיסונים לקורונה כבר הובטחו לאוכלוסייה בתחילת דצמבר, אולם טרם הגיעו לישראל באותו זמן.

איך מייצרים מציאות?

ב-10 בדצמבר 2020, כשחג חנוכה לא שמח בפתח, הושק דואט מפתיע ומרגש (כדברי הערכה לציבור שצורפה אליו) בין ראש הממשלה מר בנימין נתניהו לבין זמרת העשור (תואר שזכתה בו בשנת 2019 בסקר של מאקו) עדן בן זקן. הדואט היה גולת הכותרת של קמפיין גיוס כספים לעידוד התנדבות בקרב קשישים. נתניהו ובן-זקן חידשו בו את השיר "יש בי אהבה". בקליפ גם שולבו עשרות משפיעניות ומשפיענים מערוצי המדיה החברתית. באמצעות מסע יחץ מתוזמר שהגיע לעשרות כלי תקשורת, הפצת הקליפ בערוצי מדיה חברתית  והדהודו בערוצים של המשפיענים שהשתתפו, הגיע הקליפ ל-450 אלף צפיות ביממה הראשונה וחצה את קו שני מליון הצפיות במהלך חודש מרץ. 

השתתפותו של נתניהו בקליפ נתפסה בתור תעמולת בחירות גם על ידי תומכיו וגם בקרב מתנגדיו. אלו גם אלו לא יכלו להתעלם מהאופן בו מסומן נתניהו בקליפ כבעל מאפיינים על-אנושיים וכמי שלגיטימי לחוש כלפיו הערצה דתית. להלן אציג בקיצור כמה ממאפיינים אלו:

א. המפגש הראשון של צופה עם השיר הוא בכרזה. הכרזה מופיעה בערכת התקשורת שהוזכרה לעיל ולכן גם בכתבות רבות. בנוסף, היא מופיעה גם בתחילת הקליפ ובדימוי של הקליפ באתרי השמעת מוזיקה.

בכרזה נראים נתניהו ובן זקן עם אוזניות של אולפן ההקלטה על ראשיהם, האחת שרה בהתעלות – בעיניים עצומות, סנטר מורם ופה פתוח לרווחה – והשני מסתכל הצידה בחיוך חמים או מהורהר. בתווך ביניהם נמצא טרפז הפוך שחור שעליו טקסט רב בגוני זהב. הטקסט מתאר אותם, את השיר, את המחבר והמלחין ארקדי דוכין ומוסיף את הסמלילים של כל השותפים לקמפיין. בחלקו התחתון של הטרפז מופיע איור מחשב של חנוכייה ומעל ראשיהם של נתניהו ובן זקן איור מחשב של שמיים מכוכבים. 

הגיבור הראשי של הכרזה הוא האור המופז על הכל– האור הבוהק על דמות פניו של נתניהו משני הצדדים ועל פניה של בן זקן משמאל; אפקט הסנוור שחוצה את הכרזה לרוחבה עם שני מוקדי אור תחת שני האישים; נרות החנוכייה; והטקסט המנצנץ בגוני זהב. האור משתקף גם במסגרת הזהב ובכוכבים המאירים שמיים בגון תכלת כמעט באמצע הלילה. נראה שכל אלו מבקשים לעורר רגש של התעלות וקדושה. האור הרב וההעמדה של נתניהו ובן זקן זה לצד זה, במרחק מה, היא מוסכמה בדימויים נוצריים של ישו ומריה. ההפרדה בין הדמויות היא מוסכמה שמופיעה גם בציורי הבשורה למרים. תפקידה של מוסכמה זו להצביע על הפער בין הדמות הנשית בעולם הגשמי לדמות הגברית בעולם הרוחני. יחד עם ההתעלות הברורה לעין שחווה בן זקן בנוכחותו של נתניהו, מועבר מסר חזותי ברור: נתניהו מוצג בתור דמות על-אנושית, דמות שראוי לסגוד לה.  

ב. לאורך הקליפ נתניהו אינו ניצב לבדו אלא לצידה של בן זקן. זו, צעירה ממנו בכמעט 50 שנה, ונמוכה בראש, מסתכלת אליו מלמטה למעלה, בהערצה גלויה, ועוצמת את עיניה בהתעלות באינטרוואלים קבועים לאורך הקליפ. ברור שהיא חשה התעלות מעצם המפגש ושיתוף הפעולה ביניהם. כאמור, היא מטה את סנטרה כלפי מעלה, עוצמת את עיניה, נותנת לשערה להישמט באקט שמצביע על שכחה עצמית ועל אקסטזה. זוהי מוסכמה גם לאקסטזה ולשיא של דרמה דתית, כפי שהיא מוכרת היטב בפסל "תרזה הקדושה" של ברניני (דימוי בכותרת).

בן זקן מתפקדת אפוא בתור גילום של מעריצה שזוכה לשהות במחיצתו של אבי האומה וקהל הצופים מוזמן לחוש את ההערצה לנתניהו דרכה. נתניהו וזקן הם גם היחידים שמופיעים בקליפ ללא מסכות. אולם בעוד שנתניהו לא זקוק למסכה, בתוקף אי פגיעותו העל-טבעית (כלומר בשל הבידוד הפיזי שהמדינה דואגת לשמור באמצעותו על ראש הממשלה), בן זקן לא זקוקה למסכה משום שהיא במחיצתו של נתניהו. הוא לא רק מושא להערצה, אלא שמי שנמצא במחיצתו מוגן  מכל רע. 

ג. מפגש הגיבור והמעריצה הוא רק חצי מהדרמה שנבנית בדואט שלפנינו. נתניהו הוא ראש ממשלה רב הישגים ועתיר מעללים, אולם כשהוא מגיע לשיר עם בן זקן בקליפ שמופץ במדיה החברתית, הוא מגיע לממלכתה של זמרת העשור ו"מלכת השושנים". בתחילת הקליפ נראה נתניהו בתור קהל של איש אחד בהופעה פרטית של בן זקן. כשהשיר נמשך הוא הופך לתלמיד שלה שפונה למורתו, בשפת גוף המבקשת אישור על שירתו (ראו דימוי 5); ושוב, בהמשך, בתור מי שמצליח, לפי קנה המידה שלו, לפתח כישרון מוזיקלי.

הקליפ מוקלט באולפני "בית הספר למוזיקה", שהוא תוכנית ריאליטי המפגישה בין תלמידים רבי כישרון לאומנים בעלי שם שחונכים אותם. לפי כללי הז'אנר, גם נתניהו מתפקד בתור תלמיד של בן זקן שנמצא ב"אודישן", שמייצר רמה נוספת. בתחילה הוא עומד ומאזין לזמרת מבלי להתערב. לאחר מכן שר בסטקטו הססני, תוך שהוא נצמד לגרסה המקורית; בבית השני הוא מוסיף גם מלודיה; ובפזמון הוא כבר שר בביטחון מוחלט, במחוות של זמר אופרה, ותוך תוספת של פרשנות מוזיקלית משלו: מול הסלסול של בן זקן, נתניהו מאריך את הצליל בסיומת (שלו, 2020). באופן זה, הקהל נחשף גם להצלחה זו של נתניהו, שהיא המשך לרצף הצלחותיו האחרות, וגם שותף באופן אישי להתרגשות הנלווית להצלחה (יש לציין ששירתו של ראש הממשלה תוקנה באופן דיגיטלי ניכר לאוזן).

ד. השיר שמתפנה נתניהו לשיר לקשישי ישראל מעיד בעצמו על עמדתו הרגשית של נתניהו: התגייסותו של נתניהו מציגה אותו בתור מנהיג אוהב השר לנתיניו. מן הידועות שראש הממשלה הוא אדם עסוק ונתניהו אף מקפיד לפרסם עד כמה הוא עסוק. וברור שמשבר הקורונה, שבו לקח לעצמו נתניהו חלק מרכזי בניהולו, גוזל ממנו זמן רב. ולכן, אם נתניהו בוחר בכל זאת לשיר על אהבה ותקווה, הדבר מצביע על מידת אהבתו לאזרחים ועל מידת המחויבות שלו כלפיהם. 

גם העיתוי של יציאת הקלפי בפתח החג והמעבר מזמן ציבורי לזמן פרטי בתסריט, כפי שנראה להלן, מחזק את דימוי היחסים המשפחתי. המנהיג הוא אבי האומה, שנוטש את עבודתו כדי לבלות במחיצתה זמן משותף. קהל הצופים הוא משפחתו שמשיגה, באמצעות הקליפ, קשר "בלתי אמצעי" לנתניהו האדם הפרטי.  

ה. השיר "יש בי אהבה" נכתב והולחן על ידי ארקדי דוכין עבור אריק איינשטיין בשנת 1995. השיר העניק את שמו לאלבום של אינשטיין ושם טוב לוי, אלבום שזכה להצלחה רבה (כהן, 2013 [1997]). כתוצאה מכך נותר איינשטיין מזוהה עם השיר, על אף גרסאות כיסוי אחדות שיצאו בשנות האלפיים. 

הביצוע של השיר על ידי נתניהו אינו מקרי. ראשית, זהו שיר פשוט לביצוע שאינו דורש מיומנות ווקלית או חוש קצב מיוחדים. שנית, איינשטיין העביר ביקורת בזמנו על האופן בו רודפת התקשורת את נתניהו (כהן, 2013 [1997]) ונתניהו ציטט את איינשטיין בתור מי שהגן עליו מפני התקשורת (שומפלבי, 2013). שלישית, נתניהו מתמודד בשיר עם מורשתו של יצחק רבין: "יש בי אהבה" נכתב בתגובה לרצח רבין ולאווירה הציבורית ששררה לאחריו. בליל הרצח שר רבין: "שאו עיניים בתקווה לא דרך כוונות, שירו שיר לאהבה ולא למלחמות". ועל כך עונה נתניהו בשיר של דוכין: "אומרים שיש עוד תקווה קוראים לזה אהבה" ו"יש בי אהבה והיא תנצח". המסר המפייס של דוכין נועד מלכתחילה לעודד אנשים למצוא משמעות בספרה הפרטית שלהם, בנוסח אפיקורוס או קנדיד של וולטר. אולם בפיו של ראש הממשלה הופכות מילים אלו לשיר הלל עצמי, שבן זקן מחזקת בתור עדה ושותפה. ורביעית, השיר "יש בי אהבה" מזוהה עם הפועל תל אביב – הקבוצה שהייתה אהודה על איינשטיין – ואוהדיה שרים אותו עד היום. ובקליפ, אותו השיר מנוכס על ידי ראש ממשלה עם מורשת בית"רית (מתן, 2020). מצד אחד שר נתניהו ל"בייס", כלומר לאוהדיו ותומכיו, ומצד שני הוא משיב להפגנות נגדו בבלפור, שממשיכות בחלקן את רוח עצרות הזיכרון לרבין. המסר לשני הקהלים אחד וחוזר: נתניהו משים עצמו כרבין של שנת 2020. אל מול האשמות בשחיתות מידות, בניהול כושל של משבר הקורונה ובסחיפת הליכוד והמערכת הפוליטית כולה לטובתו, הוא בונה לעצמו מורשת של שלום, אהבה וניצחון. מורשת שבשמאל מיוחסת לרבין, לאור ההתנקשות הפוליטית בו.

רבין אינו ראש הממשלה היחיד שרוחו מרחפת מעל הקליפ. גם בן-גוריון נוכח בו והקשר של הפרויקט אליו מסועף: ראשית, אגודת "כן לזקן", שעבורה נערך הקמפיין, נקראת על שם סיסמת הבחירות של מפא"י לכנסת הרביעית בשנת 1959. סיסמה זו העמידה את בן-גוריון בתור המסר המרכזי של מפא"י. שנית, שם המשפחה של הזמרת הוא "בן זקן" והאסוציאציה שבין השם לבין הסיסמה כבר מוצתה בפרסומת לקרן הקיימת משנת 2018. הפרסומת מפגישה בין דמותו של בן-גוריון, לבוש בחליפת אתא המזוהה עמו, לבין בן זקן המרחפת עמו בכדור פורח ומראה לו כיצד תורמת קק"ל לשגשוג הפריפריה. החיבור השלישי הוא דרך אותה חליפת אתא, המזוהה עם בן-גוריון, ושבקליפ "יש בי אהבה" עוטה בן זקן גרסה שלה.

הקליפ שופע אפוא ממלכתיות, כשאת שרשרת המנהיגים המיתולוגיים – בן-גוריון ורבין המנוחים – סוגר נתניהו שנרו בקליפ מאיר למרחוק.

ו. חג החנוכה נוכח מאוד בקליפ "יש בי אהבה". המפגשים בין הצעירים לקשישים נערכים על רקע החג וסימניו (חנוכיות ונרות, סביבונים, סופגניות ולביבות) הנוכחים כמעט בכל סצנה בתסריט וגם באולפן ההקלטות. החג מתואר בקליפ בתור חג משפחתי וצבעוני שמאפשר מפגש בין-דורי בספרה הפרטית סביב נרות, סעודות משותפות והענקת מתנות. במילים אחרות, החג שבקליפ לא עוסק בתכנים שגורים של חנוכה בציבוריות הישראלית, כמו מאבק פוליטי ודתי (מכבים ביוונים), ולא רוכב על הזיהוי שעורכת הציונות בינה לבין המכבים; אין בו עיסוק בטריטוריה או באידיאולוגיה. זוהי חנוכה שדומה מאוד לחג מולד אמריקאי, כפי שהוא מומחז בסדרות ובסרטים מארצות הברית, וגם על פי אותן מוסכמות.

לכל חג מולד, כפי שידוע ממוסכמות טלוויזיוניות מארה"ב, דרושה דמות שמאפשרת את ההרמוניה, השמחה והתקווה – דרוש סנטה קלאוס. ובקליפ "יש בי אהבה" משמש נתניהו בתור סנטה קלאוס זה. דמותו מרחפת מעל המפגשים כמו משפחתיים שמתוארים בקליפ. יתרה מזאת, התגייסותו למען מבצע ההתרמה מצביעה על כך שהוא עומד מאחורי עצם המפגשים הללו – הצעירים והצעירות כמו נשלחו על ידו באופן אישי, כדי לעודד את הקשישים. 

ז. גם לנוכחות הרבה בקליפ של צעירות וצעירים ישראלים ממוצא מזרחי חשיבות רבה. תנועת הליכוד קשרה את גורלה במעמד הנמוך ומעמד הביניים המזרחי כבר משנת 77' וביתר שאת משנת 81'. בנאומו של בגין במסע הבחירות באותה שנה, הוא ענה לנאום הצ'חצ'חים של טופז במשפט: "אשכנזי, מזרחי, יהודים. אחים. לוחמים", שזיכה אותו בניצחון. נתניהו העמיק את הקשר של המפלגה לישראליות המזרחית ואף רמז שהוא עצמו בעל מבנה אישיות "מזרחי", כלומר חם, כן ואותנטי. 

בחיבור של הקליפ בין משפיעניות ומשפיענים מזרחים (ובראשם בן זקן עצמה) לבין נתניהו עולה ממד נוסף שנמצא בתשתית האידיאולוגית של ז'אנר הריאליטי – שכל אחד ואחת, בלי קשר לתנאי הרקע שלהם, עשוי להצליח. זוהי תפיסה שמרנית שאינה בוחנת את עצם החלוקה למעמדות על פי נתוני רקע שרירותיים. היא לא שואלת למשל מדוע משפחתה של עדן בן זקן מתגוררת בקריית שמונה בעוד משפחתו של נתניהו מתגוררת בלב ירושלים ובקיסריה. או מדוע על בן זקן להוכיח את עצמה בתוכנית ריאליטי בעוד שבני גילה מקיסריה יכולים להצליח בלי מבחן כזה. אולם נתניהו מזוהה כאן גם בתור מי שמכיר ביכולת של מזרחים (הוא לומד כאמור שירה מבן זקן) וגם בצורך לקדם מזרחים (כשהוא שולח צעירות וצעירים מזרחים לשמח קשישים מזרחיים). באופן זה מוסטת הביקורת על מחדל אי-העברת תקציבי סיוע לקשישים, ולאוכלוסיות מוחלשות אחרות, שנתניהו בתור מי שמונע תקציב מדינה חתום עליו. ובמקום זאת, עולה דמותו של ראש הממשלה בתור מי שמבקש לעזור למזרחים המוחלשים באופן אישי.

בשם האב

אי ודאות וחרדה דורשים פתרון הן ברמה האישית הן ברמה הלאומית. במקרה של נתניהו, משבר הקורונה יצר סיטואציה נוחה באופן יחסי. מצד אחד קיים משבר תחלואתי עולמי, שהוא אינו אחראי לו, ושהוא מבקש לפתור אותו לטובת האזרחים, באמצעות החיסונים. לכן מתבסס קמפיין הבחירות של הליכוד לכנסת ה-25 על הדגשת מבצע החיסונים בתור הישג פרטי של נתניהו. ומצד שני, המשבר יצר חוסר יציבות פוליטית, מצב כלכלי מעורער וחרדה לאומית, שנתניהו ניצל לטובתו. בקליפ "יש בי אהבה" נתניהו הוא מגן העם. הוא מודע לבעיות שיוצר המשבר כגון בדידות האוכלוסייה הבוגרת, אבל פועל לפתור אותן באמצעות תרומות והתנדבות. הוא עסוק בפעולה ציבורית למען האזרחים, אך מתפנה לשיר עבורם כדי למלא את ליבם בתקווה. ומעל לכל, פעילותו של נתניהו אינה חלק מהנהלות ממשלתית (הממשלה הפריטטית הרי אינה מתפקדת), אלא יוזמה אישית שלו. וכחלק מיוזמה זו, כך לומדים הקהל מהקליפ, שליחים מטעמו פועלים עבור מוחלשים בחברה. במילים אחרות, נתניהו חסר הלאות מכשיר בקליפ דור חדש של אלטרואיסטים בצלמו ובדמותו – צעירים, אטרקטיביים, מצליחים ומזרחים. אלו פועלים ברוחו ולאור מורשתו, מגיעים לכל פינה ומסייעים לכל מי שזקוק להם. הכל בחיוך. נתניהו עצמו לא צריך לפקוד כל קשיש וקשישה, אלא להשרות על הדור הצעיר מרוחו, תקוותו ואהבתו.

האסטרטגיה שמציג ראש הממשלה של ישראל ללחימה במגפה, כזו שאינה עולה בקנה אחד עם האסטרטגיה שהממשלה בהובלתו גיבשה, היא של מציאת תקווה רוחנית ודתית בתוך המשבר. תקווה זו שואלת מתפיסות דתיות יהודיות, ומסתמכת על תקוות הניצחון שמסמל חג החנוכה. אך הדרך לניצחון אינה עוברת בצור ישראל, אלא בנתניהו עצמו ומתממשת באמצעותו, שהחיינו וקיימנו והביאנו לזמן הזה.